15 פבר צום רפואי- חלק ג

מאת: צביקה קורן – תזונאי מומחה בתזונה טבעית, צום מיצים וניקוי רעלים
.

פרוטוקול קליני

 

צום רפואי הנמשך יותר מחמישה ימים מומלץ לקיים במכון המתמחה בנושא. מכונים כאלה ניתן למצוא כיום בארה"ב, קנדה, אנגליה ואוסטרליה והם פועלים על פי סטנדרטים שהוגדרו על ידי הארגון ההיגיינה הבינלאומי – IAPNH.

 

סטנדרטים לייעוץ

• רקע והיסטוריה של המטופל
• בדיקה גופנית
• הערכה של התלונות העיקריות
• הסבר והמלצות

 

סטנדרטים קליניים

• לספק סביבה הולמת למנוחה ונוחות
• לקיים רישום יומי של התקדמות, כולל סימנים חיוניים.
• לספק כמות מספקת של מים
• לוודא זמינות משגיחים ומטפלים
• להתייחס בזהירות לסיום הצום ולפקח על תקופת ההתאוששות שאחריו.

 

מים לעומת מיץ

במהלך הצום מומלץ לשתות רק מים (רתוחים, או מי מעיין באוסמוזה הפוכה). כמה מחברים המליצו על מיץ, אך זה נחשב למזון והמשך צריכת פחמימות מונע מהגוף לעבור למצב של מטבוליזם של גופי קטון (קטוזיז). ברוב המקרים, צום עדיף על תזונה מוגבלת (מיצים): הרעב נעלם כמעט לחלוטין, שלב הקטוזיז מתרחש במהירות וביעילות, לא מופיעה בצקת של רעב, הירידה במשקל היא יותר דרמטית ונובעת מאובדן שומן ולא ממאגרי החלבונים, זמן הריפוי מתקצר והמטופל עשוי להרגיש חזק יותר. מעניין לציין, כי אנשים בעולם השלישי שבהזנתם חסר חלבון מתים מהר יותר מאדם המבצע צום מוחלט. למרות זאת, תזונה מוגבלת שימושית לעיתים לפני הצום, או לאחריו ובמקרים בהם מתפתח משבר ניקוי, או שלמטופל אסור לצום.

 

כמות המים

הכמות האופטימלית של המים צריכה להיקבע לפי הצמא, אבל יש לשתות מספר כוסות מים ביום. במהלך הצום הצורך בשתייה פוחת מאחר והפרשת המים פוחתת (בשל הפחתת הפרשת אוריאה) ומים משתחררים בגוף כתוצאה מפירוק השומנים. לרוב האנשים כוס אחת של מים ביום מספיקה לשמירה על כמות נוזלים בגוף, אך מומלץ לשתות 3-5 כוסות. ישנם חוקרים הממליצים לאנשים שמנים לשתות עד שלושה ליטר מים ביום.

 

השלמות מזון

אובדן מינרלים אינו מהווה מקור לדאגה ומחסור בזמן הצום הוא נדיר. למעשה, תופעות כגון: סחרחורת ובעיות עיכול התרחשו כאשר ניתנו השלמות מזון. לדוגמה: ידוע, כי חומצה ניקוטינית מונעת שחרור חומצות שומן חופשיות מרקמות השומן. לאחר 10 ימי צום הפרשת הויטמינים והמינרלים קטנה מאד.

 

פעילות גופנית

במהלך הצום לא מומלץ לעסוק בפעילות גופנית. חסכון באנרגיה הינו חיוני כדי לאפשר ריפוי מירבי ולהימנע מגלוקונאוגנזה שלא לצורך. בתחילת הצום הגוף משתמש ברקמת שריר כמקור לחלבון ולכן רצוי להימנע מפעילות. מותר לבצע הליכה קצרה או תרגילי מתיחה, אך תרגול נמרץ ימנע תיקון ופינוי. קיים חשד, כי במחלות כרוניות קשות, יתר תרגול גופני עלול לגרום למוות.

 

אור השמש

אור השמש חשוב בזמן הצום ומומלץ להיחשף לאור השמש למשך 10-15 דקות בכל יום. עליה בדופק של 10-15 פעימות לדקה מעיד על חשיפת יתר. בהרבה מתקנים קיים מכשיר סולריום המאפשר ביצוע אמבטיית שמש.

 

מנוחה

המנוחה חשובה ביותר בצום ומומלץ לנוח ולנמנם במהלך היום. שנת הלילה מתקצרת כתוצאה ממיעוט הפעילות במשך היום ומהמנוחה.

 

בדיקות מעבדה

בדיקות מעבדה כלליות מבוצעות אחת לשבוע. בדיקות יומיות מבוצעות לפי הצורך. בדיקות שתן מבוצעות לעיתים כל יום ונבדקים סימנים חיוניים.

 

חוקנים

במהלך הצום אין בד"כ  צורך בחוקנים ואין בהם תועלת. חלק מהמומחים טוענים שהם גורמים אי נוחות למטופלים. כדי למנוע עצירות, מומלץ לאכול לפני הצום פירות או ירקות טריים.

 

משך הצום

קשה לנבא מראש את משך הצום. הגורמים שיש להביא בחשבון הם: גודל מאגרי השומן, רמת חילוף החומרים האישית, מגבלות כספיות, עבודה, אורח חיים, דרגת חומרת המחלה, גיל ומין. ההחלטה מבוססת על התחשבות בכל הגורמים ובעיקר על המצב הנפשי של המטופל. גישה מנטלית חיובית חשובה לכל אדם מתחיל בצום. יש להדגיש כי היתרונות הם רבים ומשפיעים על כל המערכות בגוף. יתכן והתרומה העיקרית למטופל היא הסיפוק מהעובדה שהוא פועל בצורה אקטיבית לשיפור בריאותו.

 

תופעות לוואי

תופעות לוואי חמורות הן נדירות, אך הצום עלול לחשוף פתולוגיה ולגלות חולשה שהיתה קודם סב-קלינית. אי נוחות במשך הצום יכולה לנבוע מגמילה מחומרים מעוררים, היפוגליקמיה, חומציות יתר (אצידוזיס), פינוי רעלים וקידום השיקום. המטופלים עלולים לחוות כאבי ראש, חוסר שינה, גירויים בעור, סחרחורת, בחילה, לשון מחופה, ריח גוף, כאבי פרקים, דופק מהיר וחזק, ליחה, והפרעות ראיה ושמיעה. צמיחת השיער בד"כ נעצרת ותיתכן התפתחות של עור יבש וקשקשים. רוב התופעות והסימפטומים הינם קצרים ומהווים חלק מתהליך הריפוי.

 

בכמה מקרים חלים סיבוכים המחייבים הפסקת הצום מוקדם מהמתוכנן. לדוגמה: ירידה פתאומית בלחץ הדם (יתכן בשל קריסת מערכת הדם ההיקפית), הזיות, ירידה ממושכת בחום הגוף, שינויים בדופק (מהיר/איטי/חלש/לא רגיל), חולשה משמעותית, הפרעות בנשימה, הקאה ושלשול הגורמים להתייבשות, דימום ממערכת העיכול, אי תפקוד הכבד והכליות, גאוט קשה, ליקויים בתפקוד הלב ומתח רגשי.

הצום מעלה את רמת חומצת השתן בדם והפרשת חומצת שתן ואם שתיים נוזלים אינה מספקת עלול להתפתח גאוט או אבנים בכליות.

ההחלטה על הפסקת הצום צריכה להיות מבוססת על תמונה קלינית מלאה ולא על תופעה אחת.

 

התוויות נגד

התוויות הנגד לצום הן מעטות וכל מקרה יש לבחון לגופו. לדוגמה: מטפל לא מנוסה יניח, כי לאדם כחוש אסור לצום בעוד ששלטון טוען, כי במקרה של תת משקל קיצוני לא ניתן  לבצע צום ארוך. במקרה זה מומלץ לבצע צום קצר בן 1-3 ימים, או סדרה של מספר צומות קצרים שבינהם האדם ניזון בצורה טובה.

צום של ילדים ונשים הרות שנוי במחלוקת. בעוד שצום קצר מתאים לילד חולה שאין לו תיאבון לאוכל, צום של אישה הרה אסור בהחלט. מצב של קטוזיז אצל אישה הרה וסכרתית ידוע כגורם נזק מוחי לעובר. נשים אלו צריכות לבצע צומות קצרים תחת השגחת רופא מנוסה.

בספרו: "The Science and Fine Art of Fasting"" אומר הרברט שלטון, כי: "יש ילדים שצריכים לצום יותר מ 2-3 ימים. …מעולם לא היססתי להרשות לילד לצום ומעולם לא ראיתי ילד שניזוק מכך."

במשך ההנקה לא מומלץ לצום מכיוון שהדבר עוצר את זרימת החלב ויש קושי להתחיל מחדש.

למרות שהצום נחשב כלא מתאים במקרים של אי ספיקת כליות, נצפו מקרים בהם חולים עם 65% תפקוד חזרו לרמה נורמלית כתוצאה מצום ומתיקונים בתזונה.

 

ברטון טוען, כי קיימות מעט מאד בעיות בריאות המהוות התווית נגד לצום. לדבריו הצורך בצום הוא מוכח והתווית הנגד היחידה היא: פחד… לגבי שאר המחלות המוזכרות כאסורות בצום כגון: אי ספיקת כליות, מחלות לב, שחפת וכד', הן רק מחייבות השגחה קפדנית וזהירות יתר.

 

כללית, צום רפואי המבוצע תחת השגחה הוא בטוח ואפקטיבי. מספר מקרי המוות במוסדות המקיימים צומות הוא נמוך והדבר מעודד מאחר ורבים מהמטופלים חולים במחלות כרוניות והגיעו לצום לאחר שמיצו אופציות טיפוליות אחרות. מתוך מאות הצומות המתוארים בספרות המדעית, דווח רק על שבעה מקרי מוות עד שנת 1985. בכל שבעת המקרים מדובר בחולים במחלות כרוניות קשות. לחמישה מבין השבעה ניתנו תרופות במהלך הצום ולגבי השנים הנותרים אין רישום קליני.

בספרות המדעית אין הוכחות, כי הצום כשלעצמו עשוי להיות סיבה למוות. מוות במהלך הצום מעיד , כי המחלה גברה על מאמצי הריפוי של הגוף. מצב זה קורה במחלות קשות כשאוכלים או כשצמים.

 

סיכום ומסקנות (לנושא הצום הרפואי)

צום רפואי הינו הליך טיפול שימושי לכל רופא המעונין ללמוד ולקדם את היכולת המורשת של הגוף לרפא את עצמו. באופן כללי ניתן לומר, כי הצום הרפואי הוא אומנות יפה ומדע, בטוח, חסכוני, ואמצעי טיפול אפקטיבי לרוב החולים במחלות שונות. המעונינים בלימוד נוסף יפנו את תשומת ליבם למאמרים ומחקרים מדעיים  והגייניסטים. בכל מקרה מומלץ למטפלים בחולים לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם רופאים המיומנים בטיפול בצום רפואי.

 

מקורות וספרות מומלצת

 

עברית

&       ד"ר מוריי מיקל וד"ר ג'וזף פיז'ורנו, אנציקלופדיה לרפואה טבעית הוצאת אור-עם.

&       בלאור, סטפן, מיצים לבריאות, הוצאת מטר.

&        ד"ר פנינה בר-סלע, התחדשות

&       הרברט שלטון, תזונה מושלמת

&       הרברט שלטון, הצום עשוי להציל את חייך

&       יצחק בן אורי, תזונת האדם ובריאותו

&       ד"ר אילנה זילבר-רוזנברג, תזונה פרי מחשבה

 

 

אנגלית

 

&  Fasting can save your life, Dr. Herbert Shelton

&  Fasting for the Health of it, Dr. Herbert Shelton & Jean Oswald

&  Juice fasting and Detoxification, Steve Meyerowitz

& Juice fasting – How to keep slim healthy and young,paavo Airola

&  Laymans Guide to Fasting, Philip Partee

&   Miracle of Fasting, Paul Bragg

&   Rational fasting, Arnold Ehret