17 פבר תזונה כחוסן, חוסן כתזונה – ד"ר עופר כספי

ד"ר עופר כספי | מנהל הרפואה האינטגרטיבית והיחידה לרפואה משלימה בסרטן המרכז הרפואי רבין, ביה"ח בילינסון יולי 2010
.
מה המשותף לסוכרת ולסרטן? למחלות לב וכלי דם ולדיכאון? מתברר שהרבה מאד. לא זו בלבד שמחלות אלו הן מגורמי התחלואה והתמותה המובילים בעולם המערבי, אלא שלמנגנוני המחלה המביאים בסופו של דבר להיווצרותן מכנה משותף חשוב – דלקת. ומתברר שמצבים דלקתיים ניתנים להשפעה בנקל, לחיוב וחלילה אף לשלילה, באמצעות שני מרכיבים חשובים בחיינו: תזונה וניהול מתחים (סטרס).

דלקת, סכרת, ואפילו סרטן אינן, אם כן, גזירת גורל. אם סטרס משפיע על סוג וכמות המזון שאנו צורכים, אם המזון משפיע על מצב הרוח, אם מצב הרוח משפיע על חילוף החומרים של המזון בגוף, ואם אלו ואחרים משפיעים במישרין על הפרשה של חומרים שונים המעודדים יצירת דלקת ותהליכי הרס בגוף (כמו transcription nuclear factor NF-kB) , המסקנה התבקשת היא כי בריאותנו, לפחות בחלקה, בידינו.

חשוב להבין. המנגנון הדלקתי הוא מנגנון הגנה חיוני בגופנו, כל עוד הוא נשלט ומידתי. בעת פציעה, חבלה, זיהום או הרס רקמתי אחר מכל סיבה שהיא, מופעלת בגוף "אזעקה" המביאה אל האתר הפגוע במהירות תאי דם לבנים. תאים אלו נלחמים פיסית בגורם המזיק תוך שהם יודעים לגייס לעזרתם תאים, חלבונים ונוגדנים נוספים של מערכת החיסון המצטרפים יחדיו לשרשרת תהליכים שתפקידה להביא לריפוי. אלא שהתגובה הדלקתית החדה, זו המתרחשת ב 48 השעות הראשונות, עלולה להפוך לתגובה דלקתית כרונית, שעלולה להמשך אף שנים, ושבאופן פרדוקסאלי רק מחמירה את הנזק וההרס הרקמתי. אודם, חום, נפיחות, כאב ואובדן תפקוד אינם רק סימני דלקת. הם ביטוי לחכמת הריפוי של הגוף.

למידתיות של התהליך הדלקתי ולבקרה עליו, אם כן, חשיבות עצומה. וכפי שתאונות אינן קורות, אלא נגרמות, כך גם התהליך הדלקתי. בקשר שבין גנטיקה וסביבה, כך מתברר, ובכל הקשור לדלקת חלק נכבד מחומרי הבעירה המזינים את התהליך הדלקתי קשורים בהתנהגותנו. כן, כן – לתזונה, לתודעה, לתחושה, ואפילו לתנועה השפעה רבה על התהליך הדלקתי. 

תזונה המעודדת דלקת הינה תזונה העשירה במרכיבי מזון מעובדים, בשומן רווי מן החי, בחומצות שומן טראנס ובסוכרים מחד, וענייה בחומצות שומן אומגה-3, בנוגדי חמצון ממקור ירקות ופירות, ובסיבים תזונתיים, מאידך. כך לדוגמה, במחקר האחיות המפורסם (מחקר אפידמיולוגי על למעלה מ 120,000 אחיות המנסה להתחקות לאורך עשרות בשנים אחר הקשר שבין דפוסי והרגלי חיים לבין מחלות קשות דוגמת מחלות לב וכלי דם וסרטן, נמצא ערך חלבון דלקתי מסוג CRP הגבוה ב 73% בקב' שצרכה תזונה פחות בריאה לעומת זו שצרכה תזונה מיטבית יותר. וערך CRP גבוה קשור במחלות.

נוגדי חמצון (אנטיאוקסידנטים) ידועים ביכולתם להקטין את ההפרשה ואת מנגנוני הדלקת הקשורים ב NF-kB. זאת ועוד, הוכח במחקרים מבוקרים היטב כי ירקות ופירות בצבעי הצהוב-כתום-אדום-סגול העשירים בנוגדי חמצון יכולים לצמצם מאד את הנזקים של תזונה לא בריאה (מכאן תיאורית חמשת הצבעים והאמרה one apple a day keeps the doctor away). מזון מעובד (מרבית המזונות הלבנים, כמו קמח, סוכר ואפילו אורז) עני בויטמינים, במינרלים, בסיבים, בחומצה פולית ועוד ולכן תורם למצב הדלקתי. מזון בעל ערך גליקמי גבוה גורם לעליה משמעותית בריכוז גורמי גדילה בדם, דוגמת IGF, הקשורים בהשמנה, בהחמרת המצב המטבולי ובהיווצרות גידולים סרטניים.

ליחס במזון שבין חומצות שומן אומגה-6 (המצויות בעיקר בשמנים צמחיים, בבשר, בביצים, ועוד) לבין חומצות שומן אומגה-3 (המצויות בדגי מים קרים, בזרעי פשתן, באגוזים ועוד) השפעה רבה על התהליך הדלקתי. בעוד שאומגה-6  מעלה את היצירה של ציטוקינים פרו-אינפלמטוריים דוגמת IL-1 ו TNF, אומגה-3 עושה בדיוק את ההפך: היא מקטינה את שיעור החומרים הדלקתיים הנוצרים מהמטבוליזם של החומצה הארכידונית (מרכיב שחוב בקרומי כל תאי הגוף), ממש כמו תרופות נוגדות דלקת דוגמת אספירין. שתי החומצות, הן אומגה-6 והן אומגה-3, חיוניות לבריאותנו, אבל היחס ביניהן הוא שקובע. בתזונה המערבית המודרנית יחס החומצות 6:3 עלול להגיע אף עד40:1, בעוד בתזונה אנטי-דלקתית היחס הרצוי הוא 1:3 לטובת אומגה-3. גם לסוגי מזונות אחרים שאינם קשורים בחומצות שומן חיוניות מסוג אומגה-3 ואומגה-6 ולצמחי מרפא שונים השפעה על תוצרי החומצה הארכידונית (תמונה 1). 

מחקרים אפידמיולוגים רבים מדגימים קשר הפוך בין רמת אומגה-3 לבין הופעת וחומרת דיכאון (אם כי, המחקרים המצביעים על יעילות תוספת אומגה-3 כטיפול בדיכאון אינם חד משמעיים(. זאת ועוד, מתברר כי ככל שרמות אומגה-3 בדם של סטודנטים לרפואה הנמצאים בתקופת בחינות (ולכן מצויים בסטרס לא קטן)  נמוכות יותר כך התגובה הדלקתית של תאי הדם הלבנים שלהם בעת תגר מופרעת יותר. זאת ועוד, סטרס, כפי שכולנו יודעים מביא לבחירת מזון לא בריא, מה שעלול להחמיר את המצב הדלקתי. לציון הבחינה, אם כן, מקדים ציון מדד הדלקת.

ואכן, סטרס ורגשות שליליים ובעיקר דיכאון עלולים כשלעצמם להגביר את המצב הדלקתי במספר מנגנונים. לא זו בלבד, שמוכח מעל לכל ספק כי בעת שאנו שרויים במתח נפשי רב או בעצב נוגה, יש נטיית יתר ללקות בזיהומים (אפילו הצטננות פשוטה) ושהריפוי של פצעים ושל תהליכי הרס רקמתיים נפגע, אלא שהתגובה הדלקתית לכל גירוי כזה (של מחלה, זיהום או פציעה) מופרעת ומתבטאת בהפרשת יתר של חומרים (ציטוקינים) פרו-דלקתיים. שינה מופרעת, כאב ומצוקה נפשית גורמים להפרשת יתר של IL-6 לדוגמה, ציטוקין הגורם למעבר ממצב דלקתי חד למצב דלקתי כרוני.

מצבי מצוקה מעין אלו קשורים גם כידוע בהפעלת יתר של הזרוע הסימפתטית של מערכת העצבים האוטונומית, המתבטאת בין השאר בהפרשה של נוראפינפרין שמצידו מעודד הפרשה של NF-kB המעודד את התגובה הדלקתית. מצבי דחק קשורים גם בהפעלה פחותה של עצב הואגוס, מה שמשפיע מערכתית כמעט במיידי על תבנית ספיגת המזון מהמעי ובעקבות כך על רמות גורמי הגדילה, הסוכר וכל מה שקשור בדיסרגולציה מטבולית שלאחר ארוחה.

המערכת החיסונית, המערכת האנדוקרינית, מערכת העצבים, והנפש (בהגדרתה הרחבה – MIND) מנהלות אם כן שיח ער ורב-ממדי זו עם זו כל הזמן. במחקר שבדק את הפרופיל הדלקתי של בני זוג או הורים בריאים שתמכו בקרוב משפחה חולה נמצאה עליה מתמדת לאורך זמן ברמת הציטוקינים הדלקתיים. לומר לכן שגוף ונפש אינם קשורים זה בזה, זה כמו לומר שאין קשר בין מזג האוויר לבין איכות היבול החקלאי, או בין איכות המכונית וכישורי הנהג לבין ביצועיהם על הכביש.

מדוע אם כך, אנו מתעלמים מהיכולת של תזונה וניהול מתחים להגביר חוסן, לא ברור לי.  בעידן בו הרפואה נסמכת ראיות, התעלמות מהיבטים אלו במניעת מחלות ובטיפול בהן, בין אם סרטן ובין אם מחלות אוטואימוניות או דלקתיות אחרות, כמוה כהתעלמות מזריחת החמה. ומחר כידוע, יום חדש. אף פעם לא מאוחר מדי לתקן…

בחזרה לעמוד מאמרים