אף על פי שהקינואה משווקת כדגן, לצד זרעי שעורה, חיטה ותירס, היא אינה דגן אמיתי, היות שאינה שייכת למשפחת הדגניים, אלא למשפחת הסלקיים. מקור הקינואה הוא באזור הרי האנדים בדרום אמריקה, שם שימשה מקור מזון חשוב לילידים יחד עם תירס ותפוחי אדמה. קיימים מעל מאה זנים שונים של קינואה, אולם רק שלושה זנים ראויים למאכל: קינואה לבנה, קינואה אדומה וקינואה שחורה.

לזרעי הקינואה ערך תזונתי גבוה מאוד. בניגוד לחיטה (אשר דלה בחומצת האמינו ליזין) הקינואה עשירה בכל תשע חומצות האמינו החיוניות וביחסים המתאימים לצרכי הגוף, הדומים מאד לחלב (חלב אם או חלב מלא). מה שהופך אותה לאחד מספקי החלבון הטובים בתזונה הצמחונית. יש בה גם פחמימות וסיבים תזונתיים, שומנים (חומצת שומן לינולאית), מינרלים (סידן, אשלגן מגנזיום, מנגן, ברזל, זרחן, אבץ), ויטמינים (B, E ) ופיטוכימיקלים.

המנגן הוא אחד הרכיבים של אנזימי העיכול המפרקים פחמימות, הוא עוזר בחילוף החומרים של הכולסטרול בגוף ושותף בהתפתחות העצמות.

הליזין חשוב לקליטת סידן, לייצור קולגן (חלבון המהווה את המרכיב העיקרי של הסיבים ברקמות חיבור כמו: גידים, רצועות, עור, עצמות וסחוס) ולריפוי מחלות וירליות כמו הרפס ואחרות.

עלי הקינואה מכילים כמות קטנה של חומצה אוקסלית שעלולה להיקשר לסידן ולברזל שבדם ולמנוע את ספיגתם. לעומת זאת, היא איננה מכילה גלוטן ולכן אינה מוגבלת לאנשים המנועים מאכילת דגנים כמו: חיטה, שעורה ושיפון.

רצוי לשמור את הקינואה במקרר או במקפיא.

לפני הבישול יש לשטוף אותה היטב, מאחר והיא מכילה מעטה סבוני במרקמו, המותיר טעם מריר מעט. בבישול משתמשים בכמויות כפולות של מים ביחס לקינואה, כמו עם דגנים רבים אחרים. כאמור, היא יכולה להחליף את כל הדגנים בתבשילים. כדי לשמור כמה שיותר על הערכים התזונתיים, חשוב לא להאריך בבישול. לכן, כדאי להשרות אותה למשך מספר שעות, לשטוף, להנביט למשך יום במקום קריר ולבשל למשך מספר  דקות עם כמות שווה של מים עד להתרככות.

אפשר לטחון אותה לקמח ולהכין ממנה לחמים ושאר דברי מאפה, פסטות, מיקסים לפנקייק, טורטילות ועוד. בצורה זו היא יכולה לעזור לבעלי רגישויות ואלרגיות לחיטה ולמוצריה. אפשר לאכול אותה מבושלת בצורה רגילה או לאחר קלייה קלה, מונבטת, כפסטה, כדייסת בוקר, אפשר להכין ממנה מנות עיקריות, סלטים, פשטידות וקינוחים.

הקינואה קלה מאד לעיכול, מה שהופך אותה למזון מומלץ ביותר לאנשים עם קשיי עיכול, תינוקות, ילדים, מבוגרים, נשים בהריון ולכל השאר. בגלל קלילותה הרבה היא יכולה לשמש למאכל גם בקיץ (דגנים אחרים נוטים להיות כבדים מדיי בקיץ). אפשר להוסיף לקינואה ברוקולי מאודה ומעט אבוקדו בשל ואפשר גם לאכול אותה עם סלט ירקות חיים.

כדאי לשלב את הקינואה בתפריט נוגד פטריית קנדידה (פטריית שמר הגורמת להפרעות עיכול ולתופעות גופניות נוספות). היא ממריצה התרבות של החיידקים הידידותיים הנלחמים בקנדידה.

לקינואה ערך גליקמי נמוך יחסית, כך שהיא מתאימה גם לחולי סוכרת, או לבעלי רמת סוכר גבולית-גבוהה. היא מועילה גם לאיזון המשקל ולמניעת השמנה.

מקורות:
ויקיפדיה

דר' מרדכי הוכברג, "תזונה פלוס" – חוברת מס' 78.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20814881